סבי מצד אבי ז"ל נקרא פליקס, הוא נולד בתאריך 2.2.1935 בטוניס בעיר הבירה טוניסיה.משמעות השם פליקס הוא שם לועזי, אין לו משמעות יהודית והוא שם צרפתי ביסודו. שם המשפחה של סבי הוא "חזאזי" שהיה שם משפחה נפוץ בקרב הקהילה היהודית במרכז טוניסיה. סבי לעולם לא שינה את שמו ואת שם משפחתו.
סבי נולד בעיר טוניסה בשנת 1935 ושם גדל כילד יהודי למד והתחנך בבית הספר היהודי בשכונה יחד עם מספר חברים שחיו איתו גם בארץ ישראל בחצור.
בנוסף לבית הספר למד סבי חזנות ופיוטים בבית ספר מיוחד, דבר ששימש אותו עד יומו האחרון. מקום המגורים של משפחת סבי היה מוקף כולו בערבים עם יחסי שכנות טובה, אך לפעמים היו מתחים ומריבות על רקע יחסי עבודה ולפעמים על רקע לאומני.
הבר מצווה של סבי הייתה מיוחדת במינה בכך שכל חבריו שלמדו איתו חזנות ופיוט התארגנו ולקחו אותו ואת משפחתו בשיירה ארוכה לאורך הרחובות הראשיים של טוניסיה בליוי שירה ומזמורים, לאחר בר המצווה התחילו המחשבות של העלייה לארץ ישראל בעקבות אהבת הארץ וגלויי אנטישמיות כלפי היהודים בטוניס.
בשנת 1947 נכנסו הגרמנים לטוניסיה והחלו לשלוט ברחובות, תוך כדי שהם מחרימים ציוד בבתים ובחנויות. סבי שעסק כילד במכירת סנדוויצ'ים בעגלה ברחוב זכה אף הוא לחטוף מכה מרובה של חייל גרמני שהחרים לו את כל העגלה מקרה זה גרם לצלקת בנפשו של סבי. הגרמנים לחמו בטוניס במשך חצי שנה סבי ומשפחתו חיו בטוח מנהרות החול ששימשו להם כמקלטים בזמן זה עד שנכנסו הצרפתים והצילו אותם. כמשפחה יהודית דתייה קיימו סבי ובני משפחתו את כל החגים היהודים ללא חשש מפני הערבים מסביב.
ב1951 הורי סבי החליטו לעלות לישראל ביחד עם כל המשפחה המורחבת במהלך האירוע זה סבי היה רק בגיל 16, סבי ומשפחתו עלו לארץ ישראל על אוניית מעפילים, הדרך לארץ ישראל הייתה רצופה קשיים רבים. מסלול האונייה היה כך: מטוניס למרסי שבצרפת שם שהו כחודש ימים לאונייה אשר העלתה אותם לארץ ישראל לנמל חיפה, כאשר הגיעו לנמל חיפה לקחו אותם למרכז קליטה בראש פינה אשר שמה היה לסבי ומשפחתו קשה ביותר מכיוון שלא הבינו את השפה וקשי כלכלה רבים במרכז זה שהו במשך חצי שנה.
מקומות המגורים שהיו להם בהתחלה היו מראש פינה על חצור הגלילית אשר שם גר עד יומו האחרון, כאשר הגיע לחצור הגלילית התחיל לעסוק בקרן קיימת לישראל (קק"ל) עד גיוסו לצה"ל בשנת 1953.
סבי התגייס לצה"ל לחטיבת גולני ושם שימש כמפקד מחלקה. סבי נלחם במלחמות הבאות: בשנת 1956 נלחם במלחמת סיני, בשנת 1967 נלחם במלחמת ששת הימים ובשנת 1973 נלחם במלחמת יום הכיפורים. לאחר שחרורו מצה"ל סבי עבד בסולל בונה ואחר כך במשמר האזרחי.
על עבודות אלו זכה סבי באותות רבים ומפגשים עם אישים ואף זכה להדליק משואה.את סבתי רחל הכיר סבי עוד מטוניס אשר שם היו שכנים ולאחר 5 שנים מעליתו של סבי לארץ עלתה סבתי לארץ ישראל בשנת 1956 ושמעה שסבי פליקס שהיה ידיד נעוריה חיי בחצור ונסעה לשם לבקרו ושם אהבתם פרחה ב23.1.1957 התחתן סבי עם סבתי בחצור.
כעבור שנה נולדו לסבי וסבתי זוג תאומים בנים אשר אחד מהם הוא אבא שלי אשר נקרא אבי על שם סבו אברהם, עד למועד הלידה סבתי וסבי לא ידעו כי היא נושאת תאומים כאשר הלכה ללדת יצא הרופא ואמר לסבי כי יש לו בן, ולאחר מכן רץ סבי אל ביתו לספר לצשפחתו כי נולד לו בן בכור, וכאשר חזר לבית החולים לבקר את אישתו התבשר לו כי נולד לו בן נוסף.לאחר מכן נולדו לסבי עוד 2 בנים ו3 בנות.
משפחתו של סבי מנתה 7 ילדים אשר אותם גידל סבי בחינוך דתי מסורתי, סבי אהב לפנק את ילדיו במתנות בכל סוף שבוע ומאוד הקיפד שילדיו ילמדו את מצוות התורה ואת התורה עצמה, כאשר באו הנכדים הם מאוד אהבו להתרפק עליו היות והיה איש גדול מימדי שגובהו היה 1.92 .
תחביבו של סבי היה לשיר (בעיקר פרקי חזנות) בכל ארוע מששפחתי היה הבולט בשמחתו ומרגע שפתחה המוסיקה ועד לסיומה היה אוהב לרקוד.
באוגוסט 2000 נפטר סבי בבית החולים שבצפת מדום לב וזה היה שוק לכולם מכיוון שהאירוע קרה במפתיע, עקב אירוע זה שעקה המשפחה באבל כבד וממושך.
