שמי רחל חזאזי ונולדתי בתאריך 1.5.34 בטוניס שבטוניסיה. פרוש שמי הוא מהתורה, רחל הייתה אחת מארבעת האמהות. אין פרוש לחזאזי. גדלתי בטוניסיה ולמדתי שם מכיתה א' עד ה' או ו' אני לא בדיוק זוכרת. לאחר מכן הפסקתי ללמוד ועבדתי כדי לפרנס את משפחתי מכיוון שאבי נפטר ואימי הייתה חולה. עבדתי בתפירה עד גיל 14 מכיוון שהתחילו גלים אנטישמים בטוניס והפסקתי לעבוד ונישארתי בביתי כל הזמן. לאחר כמה חודשים פרצו הגרמנים לטוניסיה ואסרו על היהודים לעשות כל מיני דברים. ואני כנערה זוכרת שהם לקחו לי את טבעת הזהב שאימי נתנה לי לפני שנפטרה. הם לקחו לי את הזכרון היחיד לי ממנה ואני זוכרת את הפרצופים של אותם גרמנים, זאת טראומה שאני לא אשכח בחיים. לאחר כחצי שנה הגיעו הצרפתים ושחררו אותנו. בשנת 1952 עליתי לארץ לבד על אוניית מעפילים. הדרך הייתה ארוכה וקשה מטוניס למרסי שם חיכינו שבוע והגיעה אונייה ולקחה אותנו לנמל חיפה בישראל. באונייה היה מאוד צפוף אבל מאוד התרגשתי בגלל שאני הולכת לראות את ארץ שכולם מדברים עליה את הארץ שאני חולמת עליה! לאחר כמה ימים הגענו לארץ והעבירו אותי למחנה קליטה 
לפי דעתי בראש פינה אני לא זוכרת. לאחר כמה ימים שמעתי שחבר ילדותי פליקס נמצא בארץ בחצור אז מיד נסעתי אליו והיינו חברים ולאחר כמה חודשים התחתנו ב-23.1.1957. לאחר שנה נולד לי 2 בנים תאומים ובמשך השנים נולדו לי 3 בנות ו2 בנים. 
בזמן זה התנדבתי באגודה למען החייל ולאח מכן הייתי גננת במעון בחצור.לאחר כמה שנים בשנת 2000 בעלי פליקס חזאזי ז"ל נפטר מדום לב.
