סיפור חיי אבי שקד

שמי אבי שקד נשוי לאילנה ואב לשלושה ילדים: לי, עמית וניב ומתגורר בכוכב יאיר.נולדתי בערב שמחת תורה כ' תשרי התש"ח 15 אוקטובר 1957 בבית החולים צפת. נולדתי כבכור וכאח תאום לאחי עמוס ולאבי פליקס ואימי רחל חזאזי. הילדות שלי כאח תאום ולאחר מכן כאח בכור לשישה אחים נוספים הייתה חוויה מעניינת ומקסימה, מצד אחד קבלתי יחס מועדף כאח בכור מצד ההורים והאחים ומצד שני יכולתי לבלות ולשחק עם אחי הרבים במגוון רחב של משחקים בבית ובחוץ. גדלתי בבית דתי וכמובן למדתי והתחנכתי במוסדות חינוך דתיים. האוירה בבית היתה דתית, החל מתפילת הבוקר המנחה והערבית וכלה בברכות לפני ואחרי כל אכילה.
1961-1963 - התחלתי את גן החובה הזכור לי לטובה בזכות הגננת רבקה המיוחדת והאימהית שניהלה אותו. בגן הייתה חצר גדולה עם ארגז חול עגול במרכזה, שהיווה מקום מפגש ויצירה לכל ילדי הגן. בחצר היו עוד מספר מתקני שעשועים שהיו עשויים מצמיגים וגזרי עצים. לצערי הגן נהרס לפני מספר שנים ובמקומו הקימו גן ציבורי שכונתי. עד שנהרס נהניתי לבוא לבקר שם ולהיזכר בימים ההם. 1971 – 1963 - למדתי בבית הספר היסודי ממלכתי דתי "חוני המעגל" שהיה סמוך לביתי בחצור הגלילית. אני זוכר את ביה"ס הזה שהעניק לי מסגרת לימודים של יום ארוך, תוך שהוא מספק ארוחת צהריים וסנדוויצ'ים לארוחות הביניים. בבית הספר היו גם חוגים רבים ומסגרות תמיכה להכנת שיעורים, כך שהוא היה מקום ה"בילוי" שלנו לתקופה ארוכה של שנים.
תקופת הילדות:
בתקופה זו הייתי חבר בתנועת הנוער הדתית של "בני עקיבא" ביישוב. במסגרת תנועת הנוער היו פעולות שבועיות ובסופי שבוע בשבט ומחוצה לו במשחקי חברה, בנסיעות ובמחנות בארץ.
אצלנו בשכונה, התגבשה חבורת של כ-10 ילדים בני אותה שכבת גיל והיינו נפגשים כמעט כל אחה"צ ומבלים במשחקי חברה, בטיפוס על עצים ובפעולות ליליות.כיום רוב המשחקים הם משחקי קופסא או משחקים ממוחשבים ולא דורשים מגע פיזי ונוכחות של כל המשתתפים באותו המקום. ישנם כמובן יתרונות וחסרונות בסוג כזה של משחקים כפי שהוא היום, והחיסרון הבולט הוא בקהילה עצמה, בקבוצה ב"ביחד" הזה שחיכינו לו כמעט מידי יום, המשחק הקבוצתי.
1975 – 1971 – ישיבה בני עקיבא "פרחי אהרון" בקרית שמואל (תיכון עירוני ב'). ישיבת "פרחי אהרון" הינה ישיבה תיכונית מהחשובות והמצטיינות בארץ, והמון תלמידים ניסו להגיע אליה וללמוד בה. לישיבה נשלחנו לבחינות כניסה כמות רבה של תלמידים אך רק 4 תלמידים התקבלו ואני בתוכם. לא היה קל להתקבל ועוד יותר קשה היה להתרגל לתנאי הפנימייה ללא הורים. תנאי הפנימייה החדשים בהם ישנים בחדר אחד 6 ילדים, הנסיעה הביתה פעם בשבועיים שלושה, והלימודים האינטנסיביים סביב השעון בצורה כל כך לחוצה, הצריכו אותנו להתרגל לסביבה ולתנאים החדשים. יש לציין שהיה פער אדיר בין הרמה הלימודית שבאנו איתה לבין הרמה הנלמדת, ופער סוציו-אקונומי גדול מאוד בינינו לבין חלק גדול מהתלמידים בישיבה. תקופת ההסתגלות היתה קשה וארוכה, אך לאחריה, כל הקבוצה שלנו שהגיעה מחצור הגלילית צברה תאוצה, התקדמה מאוד בלימודים ולמעשה הובילה בכל התחומים. סדר הלימודים היה מפרך מאוד, מרגע ההשכמה מוקדם מאוד בבוקר, דרך התפילה, לימודי הגמרא עד הצהריים ולאחר מכן לימודי תיכון עד הערב ואז שוב לימודי גמרא אל תוך הלילה ורק לאחר מכן הכנת שיעורים והתכוננות למבחנים. לאחר שינה קצרה, השכמה ושוב חוזר לו יום הלימודים הארוך והמפרך מידי יום ביומו.
מאוד אהבתי את השבתות והאווירה הדתית, השירים והארוחות. כולם ביחד עם המורים והרבנים מתפללים וסועדים, שרים ומברכים ולמעשה נהנים מהביחד ומהאוירה המשפחתית. כמובן שציפיתי לסופי השבוע בהם הייתי צריך לנסוע הביתה למשפחתי למרות שהנסיעה היתה ארוכה ומפרכת ולפעמים אף בעמידה.
מאוד שמחתי לשמוע ב-1973 שאימי ילדה בן זקונים די סמוך למלחמת יום הכיפורים. למעשה נסעתי הביתה לברית ונשארתי שם עד אחרי המלחמה. מלחמת יום הכיפורים הייתה קשה ופגזי התותחים הסוריים נפלו די סמוך לביתנו בחצור. כמובן שאבי היה במילואים ואותו לא ראיתי כלל במהלך החודש ששהיתי בבית.
את הלימודים סיימתי בהצטיינות יתרה דבר שפיתח אצלי את הביטחון והאמונה ביכולת העצמית להתמודד עם תלמידים ואנשים בעלי רקע סוציו-אקונומי גבוה משלי ולגבור עליהם בלימודים וביתר תחומי החיים. 2000 – 1975 – 25 שנות שירות בצה"ל. 12 שנה ביחידות שדה ובצנחנים (גד' 50) ועוד 13 שנה במודיעין. ב-6 השנים האחרונות בצבא שהיתי בשליחות עם בני משפחתי בארה"ב בסן דייאגו קליפורניה.
מחצית מתקופת חיי שירתתי בצבא, למעשה זהו הפרק המשמעותי ביותר בחיי. התגייסתי לנח"ל לגרעין "שובה" שהיה מיועד לקיבוץ "בארות יצחק" בתאריך ה-17 לספטמבר 1975. לאחר הטירונות יצאתי לקורס מ"כים ומשם למחנה 80 להדרכת טירונים. לאחר 3 שנים בסגל של הדרכות טירונים יצאתי לקורס רבי-סמלים (נגדי משמעת). גמרתי את הקורס הקשה והארוך הזה כחניך מצטיין ומשם הגעתי להיות רס"ר גדוד 50 בצנחנים. בגדוד שירתתי כ-6 שנים כרס"ר הגדוד. בתקופה זו השתתפתי פעולות מבצעיות בלבנון וכמובן גם במלחמת לבנון הראשונה.
בשנת 1985 יצאתי ללימודי אלקטרוניקה ולקורס קצינים וגם שם סיימתי כצוער מצטיין. משם הגעתי לחיל המודיעין ועליו איני יכול להרבות בפרטים. לאחר שנים בתפקידי פיתוח וניהול, נתבקשתי לצאת לשליחות לארה"ב מטעם משרד הביטחון יחד עם משפחתי (אילנה והבת לי) לתקופה ארוכה של מספר שנים. השהות בארה"ב היתה מהנה ומפנקת וערכנו טיולים רבים בכל רחבי היבשת. בשנת 1996 נולדו לנו תאומים בן ובת עמית וניב והמשפחה היתה שלמה, שמחה ומאושרת. בארה"ב שהינו כ-6 שנים שבסופן חזרנו ויצאתי לגמלאות לאחר 25 שנות שירות.
מיד לאחר השחרור שימשתי כמנהל פיתוח בסטארט-אפ של חברת "מודולס", שאותה עזבתי לאחר שנה לטובת תפקיד ניהולי בחברת "אלביט מערכות" בע"מ שם אני עובד עד עצם היום הזה.