שם אימי אילנה אימי נולדה 14.2.1960 בט"ו בשבט ועל כן שמה אילנה, מהמילה אילן (חג לאילנות) אימי נולדה בתאריך הלועזי ב- 14 בפברואר שזה יום הוולטיין, חג האהבהאימי נולדה בבי"ח ביקור חולים בירושלים, ישראל.
שם משפחתה של אימי לפני הנישואים הוא אילוז מלשון לוז שזה שקד. לאימי יש 7 אחיות ללא אחים , אימי היא הרביעית במשפחה. אימי מספרת לי על ילדות כייפית מאוד, הקשר עם אחיותיה הוא הדוק מאוד היות ובילדות אחיותיה היו החברות הכי טובות שלה שנשארו עד היום האנשים שהכי קרובים לה.
אימי היתה בצופים והיתה הולכת לכל הפעולות. החבר הראשון של אימי היה מהצופים, הם היו שנה ביחד.
אימי מספרת לי שלא היה להם הרבה מותרות כמו שיש לנו היום ולהורים לא היתה אפשרות לקנות להם משחקים ובגדים, אלא רק בחגים, אבל זה לא הפריע בכלל הם מאוד הבינו את ההורים והיתה הרבה חמימות.
משפחתה של אימי היא מסורתית ולכן אימי זוכרת את כל החגים כחוויה שהרי היו חוגגים באווירה מאוד מיוחדת, שהיא גם מנסה להחדיר לנו אווירה זו בחגים.
אימי גדלה באבוטור שזוהי שכונה בירושלים, בית מאוד מיוחד עם חצר וגינה. עד היום סבתי גרה שם.
יש כפר ערבי סמוך לשכונה והיחסים בין הערבים ליהודים טובים מאוד.
אימי זוכרת שבילדותה הם היו הולכים לשוק של הערבים לקנות פירות וירקות.
החוויה הקשה שאימי עברה בילדותה זה מלחמת ששת הימים. אימי היתה בכיתה א' הם היו במקלט שהיה רק לשכנה, כך שבחדר קטן הם הצטופפו במשך 6 ימים כ- 15 אנשים והם שמעו את כל היריות והמטוסים.
אימה (סבתי) היתה בהריון בחודש תשיעי היא היתה צריכה ללדת ואימי ואחותה הקטנה בכו כל הזמן כי הם פחדו שאם תלך ללדת היא יכולה להפגע, כי המשמר האזרחי לא נתן אישור לצאת מהבתים. רק שהסתיימה המלחמה סבתי הלכה ללדת וכולם קיוו שזה יהיה בן בסוף נולדה עוד אחות לאימי.
אימי למדה בבי"ס יסודי דתי ממלכתי בשם "דוגמא לבנות" בשכונת בקעה בירושלים יחד אם אחיותיה.
בי"ס תיכון אימי למדה בבי"ס דתי לבנות בשם "אוולינה דה רוטשילד" בשכונת רחביה בירושלים.
זה היה בי"ס ברמה גבוהה שמאוד היה קשה להתקבל אליו, אימי למדה במגמה הומנית וסיימה שם את התיכון ועשתה בגרות מלאה.
עם סיום התיכון אימי התגייסה לצה"ל בשנה הראשונה יצאה לנח"ל עם גרעין של הצופים לקיבוץ "עין הנציב"
שבעמק בית שאן לתקופה של 6 חודשים .אימי עבדה בקיבוץ בדייג בבריכות הדגים של הקיבוץ עבודה מאוד קשה מאחר ואימי קצת פחדה לתפוס את הדגים בתחילה, אבל אח"כ היא התרגלה. העבודה היתה משעה 4 בבוקר עד 12 בצהריים ,ולאחר מכן היתה עוזרת במטבח.
לאחר תקופת השל"ת בקיבוץ אימי עשתה טירונות קרבית של 3 חודשים במחנה שמונים ליד פרדס חנה.
לאחר תקופה זו כל הגרעין נח"ל שלה עלה ל"מעלה גלבוע" ליישב את "מלכישוע" כדי שיהפך ליישוב. שם היתה 6 חודשים.
לאחר מכן התגייסה לצנחנים ושם הכירה את אבי שהיה מפקדה ולימים בעלה.
כעבור 7 שנים של נישואים נולדה אחותי הגדולה "לי" שמה הגיע מהמילה לי, שלי, שהרי אימי מספרת שעד שהיא הגיעה לעולם לקח הרבה זמן. האושר היה עצום. כיום לי היא חיילת ביחידת "שייטת 13" בחיל הים, בתפקיד של תומכת לחימה, טכנאית קשר ואלקטרוניקה. אמא גאה בה מאוד.
לאחר השחרור מצה"ל אימי למדה במכללה למינהל 3 שנים ניהול משאבי אנוש וארגון ועבדה כמנהלת משאבי אנוש בחברת מחשבים בירושלים בשם "מלם מערכות", במשך 13 שנה,
עד ליציאתנו לארה"ב לשליחות של אבי דרך משרד הבטחון.
אימי למדה שם במשך שנתיים ניהול מלון ועבדה בסאן דייגו כמנהלת קבלה בבית מלון.
לאחר 7 שנים נוספות נולדנו אני ואחותי – תאומים היום אנחנו משפחה של 5 נפשות.
עם חזרתינו לארץ בשנת 2000, אימי למדה עיצוב ועבדה כמעצבת חבילות שי "בבית איזי שפירא " ברעננה, עד שהחליטה להיות עצמאית והיום היא בעלת חנות למתנות.
האושר של אימי זה המשפחה שלה , אבי ושלושת ילדיה.
אימי מספרת שהכיף שלה זה ביום שיש שאנחנו יושבים בארוחת ערב כולנו ומספרים את החוויות של השבוע שחלף.
אנחנו כל שנה נוסעים לחול כל המשפחה כדי להיות לבד ולחזק עוד יותר את הקשר בינינו ללא שום הפרעות של עבודה בית וחברים.
טיולים אלו הם המזכרת היפה של אמא ומקווה שגם שלנו>
